את אלעד אני מכיר שנים, ולאחר תקופה די ארוכה שלא נפגשנו, יצא לנו להיפגש
בביתו של חבר משותף. מתי שהוא התחלנו לדבר על אופנועים או קטנועים, וכאשר התודתי
על אהבתי לווספות, הוא סיפר לי על הספרינט הישנה שלו ושל אחיו, העומדת במרפסת בית
הוריו מזה למעלה מעשור, והוסיף - "אם אתה רוצה אתה יכול לקחת אותה". אני שואל - "אתה
בטוח?" . "בטוח" הוא עונה, "היא פשוט תיזרק לפח מתי שהוא....אם אתה רוצה, היא שלך".
על
מה המהומה?
הוספה ספרינט היא חוליה אחת בשושלת מפוארת של ווספות תוצרת ארץ
המגף. היא יורשתה של ה GL ויוצרה בשתי גירסאות: כ-200,000 יחידות של ה SPRINT יוצרו
בין השנים 1965-74. הדגם השני, הנקרא Veloce , יוצר ב- 144,168 יחידות בין השנים
1969-79. ההבדלים בין שני הדגמים היו שינויים קוסמטיים קטנים, ובמנוע חזק יותר ל-
Veloce. שני הדגמים הם 150 סמ"ק עם אותו מנוע דו-פעימתי המפיק 6 ו- 7 כ"ס (משוער)
בהתאמה.
הוספה
לפני השיפוץ
הידרמתי עם האוטו לבירת הנגב , בשביל לאסוף...בעצם מה
לאסוף? לא היה לי מושג מה אני הולך לאסוף, ממש בליינד דייט. אך חששותי התפוגגו כאשר
שם, במרפסת, עמדה לה ספרינט 150 שנת 1968 , עם כל החלקים המקוריים - כנפיים צדדיות,
כידון מושלם, מתגים, אפילו עם צפצפה מקורית. למזלה של הספרינט ולמזלי, האויר המדברי
היבש עזר לשמר את הגוף המתכתי במצב סביר מאד, במשך התקופה הארוכה בחוץ.
זה
לא כלכך נעים לראות גן סגור
רטרו שיק? לפעמים אתה שוכח שהכלי מולך
יצא משער המפעל לפני 40 שנים...
יש לספרינט כל מיני חלקים, שאתה מתבונן בהם
וכמו מנהרת הזמן, חוזר אחורה. לא עושים כאלו דברים היום, בטח שלא משתמשים במתכת,
לדוגמא, לבית הפנס האחורי המדורג, העשוי אלומיניום מצופה ניקל, פרט יפייפה בספרינט.
לוח השעונים בצורת הצידפה, גם, כבר לא רואים כאלו. ראש ההיגוי עשוי כולו מיציקת אלומיניום
- יצירת אמנות, ולטעמי, אחד החלקים המיוחדים בוספה. סמל ה- "Sprint 150" המתכתי,
קיים. גם יחידת המתגים הפשוטה אך הנאה למראה נשארה בשלמותה: מתג הפעלת תאורה, מתג
החלפת אורות, מתג צופר ומדומם מנוע, כולם עובדים.
ראש
ההיגוי עשוי כולו מיציקת אלומיניום - יצירת אמנות
התוכנית במקור הייתה
לשפץ את הוספה טיפין טיפין, לבצע עבודה יסודית על הגוף והמנוע, ומתי שהוא להעלות
את הוספה על הכביש. אך ככל שנכנסתי לעבודה, כך גם רציתי כבר לשמוע את הוספה נוסעת.
אבל דבר ראשון לפני הכל, הסתקרנתי לדעת אם המנוע מניע ואיך מערכת החשמל עובדת, אם
בכלל. הקיק סטרטר היה תפוס ולכן פירקתי את הצילינדר ובעזרת קצת WD40 הצלחתי לשחרר
את הבוכנה שהייתה תפוסה קלות ע"י משקעי בנזין ושמן שהתייבשו והדביקו אותה לצילינדר.
לספרינט אין מתג הפעלה. משיכה של המשנק ומספר בעיטות ברגלית התנעה, העירו את המנוע
לחיים! לאחר זמן כה רב, לשמוע מכונה עובדת ופועמת, זו התרגשות אמיתית. ביצעתי בדיקה
מהירה של מערכת החשמל -אור קדמי? יש. אור אחורי? יש. צפצפה? יש!.
קצת
בנזין והתזה של מנקה קרבורטורים עושים את העבודה
הכנות מקדימות יעזרו
לבצע את העבודה כמו שצריך, לכן הכנתי מבעוד מועד:
* שטח עבודה פנוי ונקי
*
כלי עבודה
* מצלמה - לתיעוד השיפוץ
* כלי כתיבה - לרשום הערות שיעזרו לי
בהרכבה
* חבילת שקיות אוכל קטנות - למיון ברגים ושאר חלקים לא גדולים
* כלי
אוכל חד פעמי שנסגרים - למיון החלקים היותר גדולים
הפרד ומשול
מתחילים
בפירוק כל החלקים: הכנפיים הצדדיות פורקו אחר כבוד. טנק הדלק פורק. הפנס הקדמי, ידיות
וכל מה שקשור לראש ההיגוי, נותק. לאחר מכן כל ראש ההיגוי הורם והושם בצד. כעת ניתן
לשחרר את אום מיסבי ההיגוי, ולפרק את המזלג הקדמי ביחד עם הכנף הקדמית והגלגל. כל
הכבלים נותקו מין המנוע, כנ"ל לגבי צמת החשמל. המנוע הוסר גם הוא. מכוסה בשכבה מוצקה
של ליכלוך-חול-שומן שלא היו מביישות מנוע במשאית דיזל, הוא הושם בצד לניקוי בלחץ
מים. לפני כן, הסרתי את כל חלקי החשמל (סלילים ומגנטו) ואת הקרבורטור.
נשארתי
עם שלדה עירומה למעט רגלית הבלם האחורי. כמה קשה לפרק רגלית בלם? מסתבר שדי קשה.
הרגלית מקובעת על הציר שלה בעזרת פין מתכת צר (עם ראש עבה יותר המשמש כמעצור הן לפין,
שלא יצא מהצד השני, והן לרגלית). הפין נכנס מלמעלה למטה, תוך שהוא עובר דרך פתח ברגלית.
ובכדי להוציאו, יש צורך להפעיל עליו לחץ מלמטה, אך הבעיה היא, שכמה ס"מ מתחת יש את
המדרך ואין כל כך מקום לדפוק נקודתית על אותו פין עם פטיש. כל הנסיונות לשמן עם WD40
ולאלתר כל מיני כלים לא עזרו. בסופו של דבר קדחתי את הפין, בהדרגה (עם מקדח 2 מ"מ
בתחילה ולאחר מכן מקדח 4 מ"מ). עתה משעמדתי מול שילדה ריקה וכל החלקים מסודרים יפה
בשקיות וקופסאות, העבודה מתחילה.
תחילה החלטתי לעבוד על כל החלקים הקטנים.
הברגים נוקו ונצבעו. ברגים שתפסו קצת חלודה הוכנסו לתמיסה ממיסת חלודה. אחרים, כמו
ברגי הרגלית אמצע נזרקו לפח והוחלפו בחדשים. לא הייתה לי תוכנית עבודה של ממש, אז
בין הדברים הראשונים שעשיתי, היה להתעסק קצת עם הספידומטר. הבעיה הייתה שהוא לא הסתובב,
והעדשה הפכה לחלבית ולא ניתן היה לראות דרכה. יש אינספור ספידומטרים תחליפיים לקנות
אבל כאן מדובר בחלק המקורי, תוצרת איטליה, אז ניסיתי לראות מה אפשר לעשות. פירקתי
את הספידומטר והגעתי לגלגלי השיניים- ניקיתי, וגירזתי קלות. את העדשה ליטשתי עם משחת
ליטוש עדינה, עד שהחלביות נעלמה ואפשר היה לראות דרכה. יש לציין כי ישנן עדשות חדשות
אך מסיבות סנטימנטליות העדפתי להישאר עם המקורית גם אם היא קצת צהבהבה. כעת הספידומטר
עובד פיקס.... ומתחיל מ 000000.
הספידומטר
המקורי של VEGLIA לא נע ולא זע, אך עם קצת עזרה, החל לעבוד כחדש
ראש
ההיגוי של הוספה כולל שתי ידיות. זו שמימין היא ידית הגז, והשמאלית היא ידית ההילוכים.
שתי הידיות אמורות להסתובב כמובן, אך קורוזיה גרמה לתפיסתן, והן לא נאותו לזוז או
להסתובב אפילו לא קצת, גם לא ברמה מולקולרית (עד כדי כך..). לא עזרו השרייה ב-WD40
למשך יומיים. מה עושים? מחממים את האזור בזהירות ע"י מבער, כאשר תהליך החימום גורם
להתרחבות של האלומיניום. נשמע קל, אבל תהליך זה ארך לפחות כשעה עבודה מאומצת על כל
צד. מצריך חימום ונסיון תמידי להפעיל לחץ ימינה שמאלה על הידית בנסיון לסובב אותה
בתוך הבית. כאמור, התזוזה בתחילה הייתה מזערית וביחד עם קצת WD40 הצלחתי להוציא את
שתי הידיות, אך, אחת מהן נשברה תוך כדי התהליך. הפעלת כוח ימינה-שמאלה ביחד עם החימום
שהיה הכרחי, גרמו למתכת להיחלש ובסופו של דבר להישבר. למזלי זה קרה לידית הגז, וכזו
הצלחתי למצוא משומשת מקורית במצב מצויין, באחד המוסכים בתל אביב.
ברז הדלק
בוספה פשוט ומתוחכם כאחד. לברז יש כוסית בתחתיתו, והדלק נשפך לתוכה ממיכל הדלק הנמצא
מעליו. אם ישנם מים במיכל הדלק, הם לא עוברים לקרבורטור אלא נשארים באותה כוסית,
היות וחור היציאה נמצא אף הוא למעלה, כך יוצא שמים (הכבדים מבנזין) ושאר מרעין בישין,
שוקעים לתחתית הכוסית, ולא מגיעים לקרבורטור. את הכוסית אפשר להוציא בקלות על ידי
תפס מהיר, לנקות ולהחזיר (למרות שבשביל כך יש צורך להוציא את מיכל הדלק -פתיחה של
5 ברגים). כשפתחתי את הכוסית, הייתה בתוכה זפת. אלו הם משקעים שנוצרו במשך הזמן,
מהתייבשות הבנזין שנותר במיכל. פירקתי את ברז הדלק וניקיתי את חלקי המתכת עם ספריי
קרבורטורים.
ברז
הדלק של הוספה, פשוט אך יעיל